מהו מיוברייס? המאמן שמטפל בסיבה של צפיפות השיניים
בקיצור: מיוברייס היא מערכת מאמן נשלפת לילדים: מכשיר רך וגמיש שנלבש שעה או שעתיים ביום ובלילה, ופועל על הסיבות לצפיפות השיניים ולא על השיניים עצמן. במקום לדחוף שיניים לקו ישר, הוא מאמן נשימה מהאף, מנח לשון על החך, סגירת שפתיים ובליעה נכונה — ההרגלים שמעצבים את אופן גדילת הלסתות.
ב־Tribeca Dental Studio 4 Kids אנו רושמים אותו בשלבים, עם מעקב, לילדים גדלים שההרגלים שלהם מובילים את התפתחות השיניים שלהם למסלול לא תקין., והצלחתו תלויה בלבישה סדירה בבית ובמעקב תקופתי שבו אנו קוראים את התקדמות ההרגלים והגדילה שלב אחר שלב.
מיוברייס מתחיל מתצפית פשוטה: רוב השיניים הצפופות אינן בעיית שיניים אלא בעיית גדילה. ילד שנושם מהפה, מחזיק את הלשון נמוך ובולע בדחיפת לשון מעצב בכל יום לסתות צרות ושיניים צפופות, ויישור השיניים בגיל שתים־עשרה בלי לשנות את הכוחות האלה מטפל בתוצאה ולא בסיבה. גם פרטים יומיומיים קטנים, כמו מספר הלעיסות, יציבה ופה שנשאר פתוח בשינה, משפיעים בשקט על התפתחות הלסתות.
ובחלוף החודשים, הכוחות הקטנים והחוזרים האלה מצטברים ועושים את ההבדל בין קשת רחבה שקולטת את השיניים בנוחות לבין קשת צרה שמצופפת אותן.
מערכת מיוברייס, שפותחה על ידי Myofunctional Research Co. באוסטרליה ומשמשת רופאי שיניים במדינות רבות, נבנתה כדי לפעול בצד של הסיבה. המכשירים שלה נראים כמו מאמנים רכים בסגנון מגן פה, אך צורתם מכוונת: תעלות לשיניים, תגית קטנה שמלמדת את הלשון היכן לנוח, ופגושים שמרגיעים את שרירי השפתיים והסנטר שמעוותים את הבליעה. אין בה שום דבר גנרי — המכשיר נבחר לפי שלב התפתחות השיניים של הילד, ומשתנה ככל שההתפתחות מתקדמת.
לכל שלב צורה משלו, דרגת רכות משלו ותעלות משלו, כך שהמכשיר נשאר מותאם בדיוק למה שפה הילד זקוק לו באותו רגע.
הטיפול נלבש כולו בבית — בדרך כלל שעה עד שעתיים במהלך היום ובלילה — ומתנהל בשלבים שמשתנים ככל שההרגלים וצורת הקשת משתפרים. אין סמכים ואין מה להדק; ההתקדמות באה מלבישה, משינוי הרגלים ומהגדילה שבאה בעקבותיהם. אפשר לתכנן את זמני הלבישה כך שיתאימו לקצב המשפחה, לבית הספר ולחוגים. אפשר לפזר את הלבישה על פני היום כפי שמתאים לילד: מקטע אחרי בית הספר, מקטע נוסף לפני השינה, ואז המכשיר בפה לאורך כל שעות השינה, שבהן ההרגלים החדשים פועלים בלי שום מאמץ מודע.
העמוד הזה מסביר מהי המערכת, איך מתנהלים השלבים, במה היא שונה מיישור שיניים, מרחיבים ומגני לילה, ומה היא באמת יכולה ומה אינה יכולה לעשות, בכנות. על אופן השימוש שלנו בה עם ילדים במרפאה, ראו את העמוד מיוברייס לילדים; על הגורמים שמעצבים את העלויות, ראו את מדריך העלות. הורים שמגיעים כשהם יודעים את ההבדל בין טיפול בסיבה לטיפול בתוצאה שואלים בדרך כלל את השאלות הטובות ביותר בהערכה.
הרעיון: הרגלים מעצבים לסתות לפני ששיניים מצטופפות
לסתותיו של ילד גדל מעוצבות על ידי תפקוד. הלשון הנחה על החך היא הפיגום הפנימי של הלסת העליונה, המפעילה את הלחץ העדין כלפי חוץ שמרחיב אותה. נשימה מהאף מאפשרת את המנח הזה: שפתיים סגורות, לשון למעלה, אוויר דרך האף. בליעה נכונה — לשון לחך, שפתיים שקטות — חוזרת על הדפוס הזה מאות פעמים ביום. כל בליעה נכונה דוחפת את הלשון אל החך לרגע קצר, אבל החזרה עליה מאות פעמים ביום, שנה אחר שנה, היא שבונה את רוחב הקשת ואת יציבותה.
הפכו את ההרגלים האלה, והצורה הולכת בעקבותיהם. ילד שנושם מהפה מחזיק את הלשון נמוך וקדימה; הלסת העליונה גדלה צרה יותר בלי הפיגום שלה; והשיניים מגיעות ומוצאות שאין מקום. בליעה בדחיפת לשון דוחפת את השיניים הקדמיות אלפי פעמים בחודש. הצפיפות שרופא השיניים מיישר בגיל שתים־עשרה נבנתה לעיתים קרובות כבר בגיל שש. וכשהלחץ הפנימי העדין של הלשון נעדר, שרירי הלחיים והשפתיים מבחוץ גוברים, והקשת הולכת וצרה עם כל חודש של גדילה.
מיוברייס תוכנן להפסיק את התהליך הזה כל עוד הגדילה עדיין פעילה: תקנו את הנשימה, מנח הלשון והבליעה, והקשתות מקבלות הזדמנות לפתח את המקום שהשיניים היו זקוקות לו מלכתחילה. זהו כל ההיגיון של טיפול מוקדם — כוחות קטנים, המופעלים בכיוון הנכון לאורך אלפי שעות גדילה, גוברים על כוחות גדולים המופעלים מאוחר למשך חודשים ספורים. לכן טיפול מוקדם מתחיל בהרגלים ולא בשיניים: כשמשתנים הכוחות שמעצבים את הלסתות כשהן עדיין רכות וניתנות להכוונה, משתנה איתם גם היקף היישור שהילד יזדקק לו מאוחר יותר.
לרוב ההורים מבחינים בסימנים לפני כל אבחנה: פה שנשאר פתוח בזמן ריכוז או שינה, שפתיים נפרדות במנוחה, לשון שיושבת נמוך מאחורי השיניים התחתונות, שיניים קדמיות שהחלו להצטופף או לחפוף זו את זו, ולסת עליונה שנראית צרה ביחס לתחתונה. הסימנים האלה אינם פסק דין, אבל הם סיבה טובה לבקש הערכה מוקדמת, כי השאלה האמיתית אינה צורת השיניים היום אלא כיוון הגדילה שההרגלים מייצרים בכל יום.
- נשימה מהאף עם שפתיים סגורות, ביום ובלילה
- לשון נחה על החך, הפיגום הטבעי של הלסת
- בליעה נכונה, בלי דחיפת לשון או מאמץ שפתיים
- גדילה מודרכת כל עוד הלסתות עדיין מתפתחות
מה המכשיר באמת
מכשיר מיוברייס הוא מאמן גמיש מיחידה אחת, קרוב יותר בתחושה למגן פה ספורטיבי רך מאשר לכל יישור קבוע. מבפנים, לעומת זאת, לכל משטח יש תפקיד: תעלות שיניים קולטות את השיניים הבוקעות ומדריכות אותן בעדינות לעבר צורת הקשת, ותגית לשון קטנה יושבת היכן שהלשון אמורה לנוח ומזכירה לה לחזור, שעה אחר שעה. המשטח החיצוני שלו חלק ומעוגל בקצוות, ותוכנן לשבת בפה בנוחות בזמן דיבור, קריאה ושינה, בלי חלקים חדים או חלקים נפרדים שעלולים להישבר או ללכת לאיבוד.
פגושי שפתיים מגנים על השיניים מפני שרירי שפתיים וסנטר פעילים מדי, שהם אצל ילדים רבים מניע נסתר של בליעה מאומצת. החומר רך וסלחני — דבר חשוב, כי המטופל הוא ילד, והמכשיר פועל רק בפה שמסוגל לסבול את לבישתו. אין חוטים, קפיצים או ברגים לכוונון; כל מה שהמכשיר עושה נמצא בצורתו. הפגושים גם מרחיקים את לחץ השפה התחתונה והסנטר מהשיניים הקדמיות, וכך נחלש הכוח שדוחף את השיניים האלה פנימה בזמן בליעה מאומצת.
כל מכשיר ברצף נבחר לפי שלב המשנן של הילד ודפוס ההרגלים שלו, ולכן המערכת נרשמת לאחר הערכה ולא נקנית מהמדף: אותו מאמן שמתאים לילד בן שש במשנן מעורב מוקדם אינו מתאים לילד בן עשר שמתקדם יותר. זו גם הסיבה שאיננו ממליצים לקנות מאמן גנרי באינטרנט: מכשיר בלי הערכה, בלי מעקב ובלי שלבים הוא רק חתיכת סיליקון, בעוד שהטיפול האמיתי הוא התוכנית שעוטפת את המכשיר וקוראת את תוצאותיה ביקור אחר ביקור.
חלקי המכשיר מעטים אך משלימים זה את זה: תעלות שקולטות את השיניים ומסדרות אותן על קשת רחבה, תגית לשון שקצה הלשון נוגע בה ולומד את מקומו הנכון, פגושי שפתיים שחוסמים שרירי שפתיים וסנטר פעילים מדי, וגוף גמיש אחד שאוסף את כל זה ליחידה שילד קטן יכול להכניס ולהוציא בעצמו. המכשיר אינו דורש הפעלה או הידוק במרפאה; עבודתו מתחילה ברגע שהוא נכנס לפה ומסתיימת כשהוא יוצא.
איך הטיפול מתנהל: שלבים מותאמים לגדילה
הטיפול מתנהל בשלבים, ומכשירו של כל שלב נבנה על קודמו. השלב הראשון מתרכז בתיקון הרגלים — לסגור את הפה, להפוך את הנשימה לנשימת אף, ולגרום ללשון לנוח למעלה — באמצעות המכשיר הרך ביותר ברצף. שלבים מאוחרים יותר מוסיפים חומר קשיח יותר ותעלות שיניים מוגדרות יותר ככל שהקשת מתפתחת וההרגלים מתייצבים. והמעבר משלב לשלב אינו קורה בתאריך קבוע בלוח השנה, אלא כשהסימנים שאנו מחכים להם מופיעים: פה שנשאר סגור, נשימת אף יציבה, ולשון שנחה למעלה מעצמה.
בין השלבים אנו מעריכים נשימה, מנח לשון, רוחב קשת ואופן בקיעת השיניים, ומתאימים את התוכנית למה שאנו באמת רואים. רוב הילדים נמצאים במערכת בין שנה לשנתיים. החלון הקלאסי הוא המשנן המעורב, בערך גיל חמש עד עשר, כששיניים נשירות וקבועות מתקיימות יחד והגדילה עדיין ניתנת להכוונה. אנו משווים את מה שאנו רואים בכל ביקור למה שתיעדנו בביקורים קודמים, במדידות ובצילומים, כך שההחלטה לעבור לשלב הבא או להישאר בו מבוססת על שינוי אמיתי ולא על רושם חולף.
יש מכשירים גם לילדים צעירים יותר ולמתבגרים, ולעיתים שלב של מיוברייס מקדים שלב יישור קצר ופשוט יותר אצל ילד מבוגר יותר. הרצף נקבע על ידי ההערכה ועל ידי תגובת הגדילה של הילד — לא על ידי חבילה קבועה. שני ילדים באותו גיל יכולים להיות בשלבים שונים, או בכלים שונים לגמרי, ושתי התוכניות יכולות להיות נכונות.
שגרת היום־יום שעליה תלויות התוצאות
המרשם הוא לבישה עקבית: שעה עד שעתיים במהלך היום, שאפשר לחלק למקטעים קצרים יותר, ובלילה במהלך השינה. שעות היום נושאות משקל שחורג מאורכן, כי התרגול המודע — שפתיים סגורות, לשון למעלה, נשימת אף תוך כדי קריאה או צפייה במסך — הוא שמחדש את הדפוס הברירת־מחדלי ושעות הלילה מתרגלות אותו אחר כך. והחשוב ביותר הוא ששעות הלבישה יתקיימו בזמנים קבועים בכל יום, כי הרגל חדש נבנה מחזרה באותה שעה יותר מאשר מהתלהבות מזדמנת.
לצד הלבישה, המשפחות מקבלות תרגילי תפקוד שרירי פה פשוטים: כמה דקות ביום של תרגול נשימה, לשון ובליעה. המכשיר והתרגילים עושים חצאים שונים של אותה עבודה, ויחד הם הטיפול. מאמן שנשאר בנרתיק שלו לא משנה דבר, ואנו עוקבים בכנות אחר הלבישה בכל ביקור. התרגילים כוללים בדרך כלל תרגול נשימה שקטה מהאף עם שפתיים סגורות, תרגילים שמרימים את הלשון אל החך ומחזיקים אותה שם, ותרגילי בליעה שבהם הילד לומד להשאיר את הלשון למעלה ואת השפתיים שקטות בזמן הבליעה.
רוב הילדים מתרגלים לשגרה בתוך כמה שבועות, במיוחד כשמעגנים את הלבישה להרגל קיים כמו זמן שיעורי בית. ההורים הם חלק מהצוות: טבלה פשוטה ועידוד עקבי מקדמים ילד בן שבע הרבה יותר מתזכורות ולחץ. כששבוע הולך רע — מחלה, נסיעה, מכשיר שאבד — אנו מחדשים את השגרה בלי דרמה; המדד הוא עקביות לאורך חודשים, לא שלמות ביום נתון כלשהו.
מיוברייס, סמכים, מרחיבים ומגנים: ארבעה כלים שונים
סמכים מזיזים שיניים באופן מכני, סמך אחר סמך, ועושים זאת מצוין — אבל הם פועלים על המיקום, לא על ההרגלים שיצרו את המיקום. מיוברייס פועל על ההרגלים; לכן השניים לעיתים קרובות מסודרים ברצף ולא מושווים, כשקודם תיקון הרגלים וכל יישור סופי אחר כך, קצר ופשוט יותר. ילד אחד עשוי לסיים טיפול במאמן ואז להזדקק ליישור קצר לליטושים אחרונים, בעוד ילד אחר זקוק ליישור בלבד כי הרגליו תקינים מלכתחילה ובעייתו היא רק במיקום השיניים.
מרחיב חך מרחיב את הלסת העליונה עצמה, באופן מכני; גרסאות מעוגנות בברגים כמו MARPE שייכות למטופלים מבוגרים יותר. מאמן אינו מרחיב עצם — הוא מדריך את התפקוד שמאפשר ללסת גדלה להתרחב כפי שאמורה. ממצאים שונים באמת קוראים לכלים שונים, וחלק מהילדים זקוקים למרחיב, למאמן, או לשניהם ברצף.
מגן לילה הוא מגן פסיבי ששומר על השיניים מפני כוחות שחיקה, ומגן פה ספורטיבי שומר עליהן מפני מכה. אף אחד מהם אינו מאמן דבר. מכשיר מיוברייס אמנם נלבש בלילה כמו מגן, אבל הוא נרשם בשלבים כחלק מתוכנית מנוטרת — להתאים ולשכוח זה בדיוק מה שהוא לא. וההבדל המעשי נראה במטרה: המגן שומר על מה שקיים, ואילו המאמן מנסה לשנות את מה שיבוא, ולכן הראשון זקוק למדידה בלבד, בעוד שהשני זקוק להערכה, תוכנית ומעקב בשלבים.
- סמכים: מזיזים שיניים למקומן — יישור
- מרחיבים: מרחיבים את הלסת עצמה — מבנה
- מגני לילה: מגנים על שיניים באופן פסיבי — בלי אימון
- מיוברייס: מאמן מחדש נשימה, מנח לשון ובליעה — הסיבה
מה הוא יכול ומה אינו יכול — הגרסה הכנה
מה שמיוברייס יכול לעשות הוא לתקן את הדפוס התפקודי שמאחורי חלק גדול מצפיפות שיני הילדות כל עוד הגדילה עדיין יכולה להגיב: ביסוס נשימת אף, תיקון מנח לשון, החלפת בליעה מאומצת, ומתן מרחב לקשתות להתפתח. עבור ילד שנבחר היטב ולובש בעקביות, זה יכול להפחית — לפעמים במידה ניכרת — את כמות הטיפול המתקן הדרוש מאוחר יותר.
מה שהוא אינו יכול לעשות הוא להבטיח שיניים ישרות, להחליף יישור שיניים בכל מקרה, או לעבוד בלי שנלבש. פערים שלדיים חמורים ונשיכות מורכבות עשויים לדרוש יישור קונבנציונלי, לפעמים לאחר ששלב מאמן שיפר את הבסיס. הוא גם אינו מטפל בסיבות רפואיות לנשימה לקויה, כמו שקדים או אדנואידים מוגדלים; כשההערכה שלנו מצביעה לכיוון הזה, אנו אומרים זאת ומתאמים עם רופא הילד.
הוא גם עובד רק במידה שהוא באמת נלבש: ילד שלובש אותו לילה אחד ומוותר על שלושה לא יקבל את השינוי שמקבל ילד שלובש אותו בכל לילה ובכל יום.
המחויבות שלנו בכל שלב היא קריאה מבוססת מדידה: מדידות וצילומים ככל שהטיפול מתקדם, ותיאור מציאותי של לאן הדברים הולכים — כולל כשההמלצה הכנה היא לחכות, להחליף כלי, או להפסיק. מהורים לעולם לא מתבקש להמשיך תוכנית על סמך אמונה עיוורת; רשומת הגדילה של הילד עצמו היא הטיעון, לכאן או לכאן. ואם נגיע לנקודה שבה הגדילה וההרגלים מתייצבים, נאמר גם את זה: סיום תוכנית בזמן הנכון הוא חלק מאותה כנות שבה התחלנו.
קבלת הערכה ב־Tribeca Dental Studio 4 Kids
כל תוכנית מיוברייס כאן מתחילה בהערכה: הנשיכה וצורת הקשת, דפוס הנשימה, מנח הלשון, סגירת השפתיים והבליעה, הנקראים מול שלב הגדילה של הילד. כאשר הדמיה מועילה קלינית, אנו משתמשים בהדמיה דיגיטלית תלת־ממדית כדי לראות את התפתחות הלסת ואת תמונת נתיב האוויר בכיסא עצמו, ודנים במועמדות בכנות — כולל כאשר דפוסו של ילד אינו קורא למאמן כלל. אנו שואלים גם את ההורים מה הם רואים בבית: מנח הפה בזמן שינה וריכוז, ואיך הילד נושם במשחק ובמנוחה, כי תצפיות הבית משלימות את מה שאנו רואים בכיסא.
אם הטיפול נכון, אנו פורשים את המהלך הצפוי בכתב לפני שמשהו מתחיל: השלבים, מרשם הלבישה, קצב הניטור והעלות הכוללת, בלי הפתעות שיתווספו מאוחר יותר. אנו מחוץ לרשת עבור כל התוכניות; עם תוכנית PPO, הטבות מחוץ לרשת עשויות עדיין לעזור, והצוות שלנו יבדוק אותן עבורכם תחילה.
התקשרו אלינו ל־(212) 561-5303 כדי לקבוע הערכה, וציינו נשימה או מיוברייס כשאתם מתקשרים כדי שנקצה זמן מתאים. אנו פתוחים מיום שני עד שישי, 8:00 עד 18:00, ובשבת 9:00 עד 16:00, וסגורים בימי ראשון, ב־54 Warren Street ב־Tribeca. משפחות מגיעות אלינו מכל רחבי מנהטן התחתית והעיר הרחבה יותר, רבות מהן אחרי שרופא ילדים, מורה או הורה אחר הזכירו קודם את דפוס הנשימה.
בסוף ההערכה ההורים יודעים שלושה דברים בבירור: מה הרגליו של ילדם עושים לגדילת הלסתות שלו היום, האם המאמן הוא הכלי המתאים לדפוס הזה בגיל הזה, ואיך ייראה המהלך אם נתחיל, שלב אחר שלב. ואם התשובה הכנה היא לא להתחיל עכשיו, או לבחור כלי אחר, היא תגיע מהצוות שלנו באותו ביקור, עם הסבר על הסיבות ועל מה שנמשיך לעקוב אחריו בתורים הבאים.
שאלות שהורים שואלים אותנו
01ממה עשוי מיוברייס, והאם הוא נוח?
המכשירים יצוקים מתערובות גמישות של סיליקון ופולימר רפואי — רכים מספיק כדי שילד יסבול אותם שעות, ומובנים מבפנים מספיק כדי להדריך את הלשון והשיניים. רוב הילדים מסתגלים בתוך הימים הראשונים של הלבישה; בהתחלה המכשיר עלול לצאת בלילה עד שסגירת השפתיים ומנח הלשון משתפרים, וזה חלק נורמלי מהשלב הראשון ולא כישלון. חלק מהילדים מדווחים על לחץ או עייפות בלסת בבוקר, אך זה נרגע בדרך כלל בתוך זמן קצר.
02האם מיוברייס זהה לסמכים?
לא. סמכים הם מכשירים קבועים שמזיזים שיניים למקומן באופן מכני. מיוברייס הוא מאמן נשלף שפועל על ההרגלים — נשימה, מנח לשון ובליעה — שמעצבים את אופן גדילת הלסתות והיכן השיניים מגיעות בסופו של דבר. השניים לעיתים קרובות מסודרים ברצף: קודם תיקון הרגלים בשנות הגדילה, ואז כל שלב סמכים אחר כך נוטה להיות קצר ופשוט יותר, וחלק מהילדים זקוקים למעט או לכלום אחר כך.
וההבדל העמוק יותר הוא שיישור מתחיל בדרך כלל אחרי שרוב הגדילה הסתיימה, בעוד שהמאמן פועל במהלך הגדילה עצמה, כשההרגלים עדיין יכולים לכוון את התוצאה.
03לאילו גילאים מיועד מיוברייס?
החלון הקלאסי הוא המשנן המעורב, בערך גיל חמש עד עשר, כששיניים נשירות וקבועות מתקיימות יחד והלסתות גדלות באופן פעיל — תיקון הרגלים אז משנה את מסלול ההתפתחות במידה הגדולה ביותר. יש מכשירים גם לילדים צעירים יותר ולמתבגרים. ההערכה מחליטה לפי שלב גדילה, דפוס הרגלים ומה באמת מתפתח בפה של ילדכם, ולא לפי הגיל בלבד. גם תזמון החלפת השיניים הקדמיות והתקדמות בקיעת השיניים הקבועות נכנסים לשיקול.
04כמה שעות ביום הילד שלי לובש אותו?
המרשם הסטנדרטי הוא שעה עד שעתיים במהלך היום ובלילה בזמן השינה. לבישת היום ניתנת לחלוקה למקטעים קצרים יותר סביב שיעורי בית, קריאה או זמן מסך; מה שחשוב הוא הסך והעקביות. לבישת לילה לבדה, בלי התרגול המודע ביום, מייצרת בדרך כלל שינוי הרגלים איטי יותר, ולכן אנו עוקבים אחר שני חצאי המרשם בכל ביקור. שמירה על אותו קצב בסופי שבוע ובחופשות היא הדרך הקצרה ביותר להטמעה.
05האם מיוברייס הוא מגן לילה?
לא. מגן לילה הוא מגן פסיבי השומר על השיניים מפני כוחות שחיקה, ומגן פה ספורטיבי שומר עליהן מפני מכה; אף אחד מהם אינו מאמן דבר. מכשיר מיוברייס הוא מאמן פעיל — צורתו הפנימית מדריכה את הלשון אל החך, מעודדת סגירת שפתיים ונשימת אף, ומתעלת שיניים בוקעות. הוא נרשם בשלבים כחלק מתוכנית טיפול מנוטרת, ולא פשוט מותאם ונשאר לבדו.
ולבישת המאמן בלילה אינה הופכת אותו למגן: מגן נמדד פעם אחת ומשמש כמות שהוא, ואילו מאמן מוחלף בשלבים, תוצאותיו נקראות בביקורי מעקב, ותוכניתו משתנה לפי גדילת הילד והרגליו.
06האם מיוברייס אומר שהילד שלי יימנע מסמכים לחלוטין?
לפעמים הוא מפחית או מפשט במידה ניכרת יישור מאוחר יותר, ולעיתים ילד שמגיב היטב זקוק למעט טיפול נוסף — אבל שום תשובה כנה אינה הבטחה. מה שהמערכת עושה הוא לתקן את הסיבות התפקודיות לצפיפות כל עוד הגדילה עדיין יכולה להגיב, מה שמערם את הסיכויים לטובת ילדכם. נראה לכם את המדידות ככל שהטיפול מתקדם וניתן לכם קריאה מציאותית בכל שלב.
ומה שאנו כן מבטיחים הוא מעקב כן: מדידות תקופתיות, צילומים, ודיבור ברור בכל שלב על מה שהושג ומה שעדיין לא, כדי שההורים יבססו את החלטותיהם על ראיות של ילדם ולא על הבטחות.
טיפול קשור ב-TDS 4 Kids
בקרו אותנו בטרייבקה
Tribeca Dental Studio 4 Kids נמצא ב־54 Warren St, New York, NY 10007 — (212) 561-5303. אנחנו פתוחים בימים שני עד שישי מ־8:00 עד 18:00 ובשבת מ־9:00 עד 16:00, ובימי ראשון נבחרים. משפחות מגיעות אלינו מטרייבקה, Battery Park City, הרובע הפיננסי, SoHo, Greenwich Village, West Village, East Village, מנהטן התחתית, Meatpacking District ו־Hudson Yards.
אזורים שאנו משרתים
משפחות מגיעות אלינו מכל השכונות האלה. מצאו את השכונה שלכם למטה — כל מיקוד מקשר לפרטים מקומיים של האזור שלכם.
- Chelsea: 10001, 10011
- the Lower East Side: 10002
- the East Village: 10003, 10009
- the Financial District: 10004, 10005, 10006, 10038
- Tribeca: 10007, 10013
- the Flatiron District: 10010
- SoHo: 10012
- the West Village: 10014
- Murray Hill: 10016
- Midtown East: 10017
- Midtown: 10018, 10020
- Midtown West: 10019
- the Upper East Side: 10021, 10028, 10065, 10075
- the Upper West Side: 10023, 10024, 10025
- Hell's Kitchen: 10036
- Lincoln Square: 10069
- Carnegie Hill: 10128
- Battery Park City: 10280
- Brooklyn Heights: 11201
- Clinton Hill: 11205
- Bushwick: 11206, 11207, 11221, 11237
- Williamsburg: 11211, 11249
- Park Slope: 11215
- Bedford-Stuyvesant: 11216, 11233
- Boerum Hill: 11217
- Sunset Park: 11220
- Carroll Gardens: 11231
- Greenwood Heights: 11232
- Fort Greene: 11238
- Long Island City: 11101
- Astoria: 11102, 11103, 11105, 11106
- Hunters Point: 11109
- Edgewater: 07020
- Hoboken: 07030
- Weehawken: 07086
- Union City: 07087
- Jersey City: 07302, 07304, 07305
- Journal Square: 07306
- Jersey City Heights: 07307
- Newport: 07310, 07311